בני זוג שרכשו דירה באלפי מנשה שבשומרון דרשו מהמוכרים לפצותם על ליקויים חמורים שהתגלו בדירה. אלא שהמוכרים טענו שהחוק הישראלי לא חל עליהם. מה נפסק?
בספטמבר 2010 חתמו בני זוג על הסכם לרכישת דירה באלפי מנשה שבשומרון. הדירה נמסרה להם באוגוסט 2011, עם תום תקופת השכירות של הדיירים שהתגוררו בה. מדובר בדירה חדשה יחסית שבנה המוכר, על מגרש שרכש ב- 2008.
זקוקים לייעוץ בנושא מקרקעין?
פנו לעורך דין דיני מקרקעין
עם כניסתם לדירה, בני הזוג הבחינו כי יש בה ליקויים שונים שאינם תואמים את התקן ואת המקובל. מומחה לעבודות בנייה שבדק את הדירה מצא בה, בין היתר, ליקויים באיטום, בגג, שקיעת הרצפה והמדרגות. השניים פנו למוכר ודרשו ממנו לתקן את הליקויים ולפצותם על הנזקים שנמצאו, אך דרישתם לא נענתה.
בני הזוג הגישו לבימ"ש השלום בחיפה תביעה נגד מוכר הדירה וחברו - שסייע לו בעבודות הבנייה. הם טענו, כי השניים עבדו כצוות יזמים שבנו ומכרו דירות באלפי מנשה ולכן הם נחשבים ל"מוכרים" שעוסקים בתחום ובהתאם לקבוע בחוק המכר (דירות) עליהם לפצות אותם על הליקויים וההפסדים שנגרמו להם.
בני הזוג העריכו את נזקם בסכום של 326,199 שקל, אך העמידו את תביעתם על 220,000 שקל, משיקולי אגרה.
המוכרים ביקשו לדחות את התביעה בטענה שחוקי המדינה כלל לא חלים בהתנחלות שבשומרון. בנוסף, טענו, כי הדירה נבנתה לצורך מגורי המוכר ולא יועדה מראש למכירה, ולכן הוא לא נחשב "מוכר" במובן של חוק המכר.
בימ"ש השלום קיבל את התביעה וקבע כי הצדדים הם ישראלים וכוונתם הייתה לפעול לפי החוק הישראלי, ופסק לרוכשים פיצוי של כ- 100,000 שקל. שני הצדדים ערערו על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי החיפה.
בני הזוג טענו כי ביהמ"ש שגה כשהפעיל את חוק המכר באופן "מרוכך" ולא פסק להם פיצוי הולם. הם הוסיפו, כי הם זכאים לפיצוי גם בגין נזקים שאינם כספיים ועגמת נפש.
המוכרים ערערו על ההחלטה להחיל עליהם את חוקי המדינה. כמו כן, הם הלינו כנגד חיובם בפיצוי בטענה שגם לפי חוק המכר היה על הרוכשים להודיע על הליקויים בתוך שנה מרגע שהדירה הועמדה לרשותם, ומשום שאיחרו את המועד, הם מנועים מלהעלות טענות בעניין. עוד הוסיפו המוכרים, כי בני הזוג גם הצהירו בהסכם המכר שהם מוותרים על כל טענת אי התאמה שלא נזכרה בו.
משפט ישראלי בעקיפין
השופט רון סוקול ציין כי על אף שבאיו"ש לא חלים המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל, מרבית הנורמות הישראליות כן הוחלו בתחומי ההתיישבות הישראלית באזור באמצעות צו ניהול מועצות מקומיות באיו"ש שחוקק המפקד הצבאי.
משכך, קבע השופט, בימ"ש השלום צדק כשהחיל על עסקת המכירה את החוק הישראלי. בנוסף, קבע השופט סוקול שאין בסיס לערעור על קביעת בימ"ש השלום גם בקשר לפיצויים, שכן היא נסמכה על חוות דעת של מומחים. שני הערעורים נדחו ולא נפסקו הוצאות.
רוכשי הדירות בתחומי ההתיישבות צריכים ללמוד ממקרה זה, כי הנורמות והדין המקובלים בעסקאות מקרקעין חלים גם עליהם. על מנת להימנע ממקרה דומה , לפני חתימה על חוזה מכרחשוב להזמין חברת בדק בית או מהנדס מומחה המתמחים באיתור ליקויי בניה. במקרה שבו רוכש מודע לליקויים, ומעוניין בכל זאת לקנות את הדירה, אין מניעה משפטית לעשות זאת.
-
ב"כ המערערים: עו"ד טל רבינוביץ'
-
ב"כ המשיבים: עו"ד טל אליהו
* עו"ד מורן דבש, מייסדת משרד עורכי הדין דבש בית הלוי ושות', עוסקת בדיני מקרקעין.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.